1

שיווק רוחני – מא' ועד ת'

שיווק רוחני הוא מושג שמתחיל להיות מדובר בעולם, בישראל עדיין לא התחלנו לעכל אותו

היום כל אדם שפותח עסק, מנהל למעשה שני עסקים: האחד הוא העסק האמתי שלו, והשני הוא עסק בשיווק. אנשים רבים שיש להם חזון, ויש להם עסק, ארגון או מוצר וחושבים שהוא הדבר הכי נפלא בעולם. מגלים לתדהמתם שהעובדה שיש להם להציע משהו מדהים לטובת האנושות היא רק ההתחלה ושעכשיו צריך להתחיל לשווק.

מרגע זה הם יתקלו באלפי מדריכים לשיווק: איך לשווק באמצעות וידיאו, באמצעות המייל, באמצעות הפייסבוק, באמצעות גוגל, באמצעות אתר וכו' אבל בדיוק כמו בחיים שיווק לא יכול להיות מורכב מפעולות טכניות בלבד, זה לא יעזור שתשקיעו עשרות אלפי שקלים בוידיאו מרשים, פרסום בפייסבוק, פרסומות בגוגל או בהקמת אתר בלי שהנשמה שלכם מחוברת אל פעולות השיווק.

בדיוק כמו בחיים, גם בשיווק אנחנו פועלים בארבע רמות מקבילות. יש את הרמה הטכנית המעשית, יש את הרמה הרגשית, יש את הרמה האנרגטית ויש את הרמה הרוחנית הגבוהה ביותר. אם באופן רגשי אני לא מחוברת לניוזלטר המושלם שכתבתי, או אם אני מפרסמת בפייסבוק אבל אני מכווצת באופן אנרגטי ומלאה במחשבות שליליות על העסק. זה לא זה, דרושה הרמוניה מלאה בשביל הצלחה אמיתית בשיווק.

בינתיים אני מצרפת לכם את המילון שלי לשיווק רוחני

א. אמונה- אני חייב להאמין במה שאני משווק (וגם איזון ואהבה הם באות א')

ב. בידול- אני לא כמו כולם, אלוהים העניק לי מתנה מיוחדת להביא לעולם.

ג. גאווה וענווה – שימו לב שאתם לא משווקים מתוך הפרזה ולא מתוך החסרה.

ד. דיוק – מי קהל היעד שזקוק למה שיש לי להציע, מה בדיוק אני יכול להציע לו?

ה. הרפיה – בלי לחץ, אנחנו מניחים את הכלים לשיווק ואלוהים דואג לכל השאר.

הצלחה – הצלחה היא לא רק התוצאות אלא הלמידה שבדרך.

ו. ואהבת – המניע לשיווק צריך להיות מתוך רצון להיטיב עם האחר, אל תשכחו לפזר תבלין של אהבה.

ז. זמן – דברים טובים מתרחשים לאט, כל המדריכים שמספרים לכם על שיווק שיביא לכם מיליונים

בשתי דקות, נסו למצוא מדריך אחר מואר יותר.

ח. חזון – אי אפשר לשווק שום דבר בלי לטפח קודם את החזון האישי שלכם, המטרה הגדולה של כל זה.

ט. טוהר לב – אל תמכרו אשליות, אל תשווקו דמיונות, היו ישרים בקשר למוצר שלכם

י. יחסים – תשעים אחוז מההצלחה שלכם מול לקוחות היא מערכת היחסים שתפתחו אתם ופחות התוצאות

ב. כנות – בהמשך לפסקה הקודמת, אל תדברו כמו בפרסומת לקוקה קולה, דברו בגובה העיניים ובכנות

כוונה – תנו כוונה אמיתית כאשר אתם מעלים פרסומת או שולחים מייל שיגיע אל המקום שהוא צריך .

ל. לב – לשווק מכל הלב, לאו דווקא מהשכל. לדבר אל הרגש ופחות נתונים ומספרים והוכחות.

מ. מוטיבציה – אין לכם מוטיבציה לשווק? פתחו אותה. האזינו להרצאות, קראו ספרים, הדליקו את הניצוץ שלכם

נ. נתינה – הדבר שאותו אתם משווקים יכול להועיל לאחרים ולשנות את חייהם

ס. סדר – בדקו את חלל העבודה שלכם, בדקו את המרחב מתוכו אתם משווקים וסדרו אותו באופן שיתאים להצלחה שאתם רוצים לחוות

ע. עדיפות – יש לכם אלף דברים לשווק, בחרו את הדבר האחד והיחיד שבו אתם מובילים .

פ. פעולה – לשווק באופן רוחני זה לא אומר לשלב ידיים ולחכות שמישהו אחר יעשה את העבודה, צריך לעשות פעולות מעשיות, להניח את הצעדים הראשונים.

צ. צירופי מקרים – אם אתם מזמנים לכם דברים נפלאים, אל תתפלאו שהם יגיעו בקרוב

ק. קהל – אתם לא צריכים להגיע לכל העולם ואשתו, אתם צריכים להגיע לקהל הייחודי אך ורק לכם.

ר. רושם – אל תעשו דברים כדי להרשים אחרים, אין בכך צורך, מה שיש לכם הוא יפה כי הוא אתם.

ש. שקט ואיזון – רעש פנימי מפריע לעבודת השיווק, כשאתם יודעים מי אתם ומה  יש לכם למכור השקט ממלא אתכם.

שפע – גם אם אתם לא רואים אותו כרגע בחשבון הבנק שלכם, העולם מלא בשפע עבורכם והוא עוד יגיע

ת. תדרים – שימו לב באיזה תדר אתם נמצאים כשאתם משווקים – את הלחץ, הפחד, והחרדות שימו בצד את האהבה השמחה והמוטיבציה שימו לפניכם.

0

חמישים נשים מעוררות השראה. מגזין 'נשים'

הרשו לי להציג בפניכם: חמישים נשים מעוררות השראה.

לפני כחודש פנו אלי ממגזין 'נשים', עם הצעה לערוך פרויקט ייחודי כמובן שהסכמתי מיד. נשים, חלומות והשראה הם מסוג הדברים האהובים עלי. החלטנו שיהיו אלו נשים שעוסקות בתיקון עולם, נשים שעושות למען החברה, נשים גדולות מהחיים, והכי חשוב, נשים שהגולשות המליצו עליהן.

בהתחלה קיבלנו מאות המלצות, אשר מיינו אותן למובחרות ביותר. לאחר מכן ראיינו כל אישה ואישה, בדרך בכיתי הרבה מהתרגשות, לא האמנתי שיש כאלו מלאכים ואנשים טובים בעולם עדיין. ולבסוף הזמנו את כולן להצטלם במלון הר ציון הקסום. וכך יצא הפרויקט לדרך. שווה קריאה!

(כדי לקרוא על אישה מסוימת לחצו על התמונה כדי להגדיל אותה)

עורכת ראשית: הילי מויאל, מפיקה: יסמין חסידים, צילום: נתי שוחט פלאש 90

עיצוב גרפי:  דינה אמזל, נופר דסקל, יעל תנעמי, נעמי סמואל, יעל קלדרון.

11048273_894254960595188_2173196874218143208_n

נשים 1

נשים 2

ניצנה דרשן לייטנר

עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, ארגון 'שורת הדין' למען נפגעי טרור

תא"ל רחל טבת ויזל, יועצת הרמטכ"ל לעניני נשים

נ

רחל קשת

רחל קשת, תאטרון רחל קשת. הצגות אמיצות על סוגיות רגישות.

נשים 5 צילית

עו"ד צילית יעקובסון יו"ר ארגון בת מלך למען נשים נפגעות אלימות.

נשים 6 אנדי

אנדי ארונוביץ, אמנית בנלאומית, עבודותיה עוסקות בסוגיות מגדר ויהדות.

נשים 7 לורי

לורי גרונר, מנכ"לית עמותת ענבר שידוכים לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים

נשים 8 דבי גרוס

דבי גרוס, מנהלת תה"ל, מרכז סיוע לנשים ולילדים דתיים.

נשים 9 פרופ חפציבה ליפשיץ

פרופ חפציבה לפישיץ, ראש ההתמחות לתואר שני במגבלות שכלית ויו"ר פרויקט 'עוצמות' המשלב בעלי מוגבלות באקדמיה בבר אילן

נשים 10 יובי תשומה

יובי תשומה כ"ץ, מנכלית ארגון 'חברים בטבע' גרעינים קהילתיים עירוניים עבור בני העדה האתיופית

נשים 11 נעמי צור

נעמי צור, מייסדת ויושבת ראש קרן 'ירושלים ירוקה' סגנית ראש עיריית ירושלים לשעבר ומנכלי"ת החברה להגנת הטבע

נשים 12 הדר

הדר קליידמן, מייסדת ומנכלית מרכז 'בחפץ כפיה' אמנות ושחזור מלאכות עתיקות

נשים 13 עידית

עידית ברטוב. רבנית, אברכית, לומדת לדיינות, וכנראה תהיה הראשונה בתחום.

נשים 14 פרופ חביבה פדיה

פרופ' חביבה פדיה. חוקרת יהדות ותרבות, משוררת וסופרת.

נשים 15 תמר אריאלי

תמר אריאל ז"ל, הנווטת הדתיה הראשונה בחיל האויר הישראלי

נשים 16 תירא-אל כהן

תירא- אל כהן מנכל"ית עמותת 'קדמה' המיישבת כפרי סטודנטים בשומרון ובבקעה

נשים 17 יהודית סידיקמן

יהודית סדיקמן, מנכלית בהתנדבות, מייסדת ושותפה ב'אל הלב' איגוד לאמנויות הלחימה לנשים בישראל.

נשים 18 שרי מנדל

שרי מנדל מייסדת ומנהלת 'קרן קובי מנדל'

נשים 19 מיכל פרינס

מיכל פרינס, מנכ"לית ומיסדת מרכז יה"ל. יעוץ והדרכה למיניות במגזר הדתי.

נשים 20 זיוה ברכה גדרון

זיוה ברכה גדרו, מייסדת ומנהלת 'הקול קורה' בית הספר לפסיכודרמה ותאטרון מדרש

נשים 22 דנה גולדשטיין

דנה גולדשטיין, מייסדת ומנהלת עמותת 'החוט המשולש' למען נערים ונערות שנפלטו אל הרחוב

נשים 23 יפית לוי

יפית אטיאס מנכ"לית שיווק ב'רמי לוי' שיווק השיקמה.

נשים 24 רחל קרן

רחל קרן, ראש בית מדרש, מדרשת עין הנציב

נשים 25 נריה ארנון

נריה ארנון, דוברת הישוב היהודי בחברון

נשים 26 שפרה בוכריס

שפרה בוכריס, מפקדת חבל מרחב נגב, משמר הגבול

נשים 27 יעל בניאל

יעל בניאל, מנכ"לית עמותת בינינו, חנויות שיתופיות חברתיות.

נשים 28 עינט קרמר

עינט קרמר, מנכ"לית ארגון טבע עברי ומייסדת מיזם 'שמיטה ישראלית'

נשים 29 רונית לוינשטין מלץ

רונית לוינשטין מלץ, סופרת ומחנכת

נשים 30 אביבית רביע

אביבית רביע, משגיחת כשרות הרשמית הראשונה בארץ. ארגון 'השגחה פרטית'

נשים 31 מירי בן דוד

מירי בן דוד, עיתונאית, בלוגרית ומייסדת 'מועדון החצאית'

נשים 32 נחמה שולמן

נחמה שולמן, מנהלת אתר 'מקווה נט' יועצת טהרה נשית למקוואות

נשים 33 מורין נהדר

מורין נהדר, זמרת, יוצרת, פיטנית, ומפיקה מוזיקלית.

נשים 34 נעה מנדלבאום

נחמה מנדלבאום, מייסדת ומנהלת 'סדנת שילוב' בכפר השיתופי 'גבעות'

נשים 35 פרופ פליק זכאי

פרופ' צפורה פליק זכאי מנהלת המכון לגנטיקה של האדם

נשים 36 חני לפישיץ

חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו.

נשים 37 רות קאמינגס

רות קאמינגס, מנכ"לית ארגון JCU, חממה ליוצרים ואמנים בירושלים.

נשים 38 רות קוליאן

רות קוליאן, יו"ר מפלגת 'ובזכותן' למען נשים חרדיות

נשים 39 איריס שהם

ד"ר איריס שהם, רופאה בכירה בחדר לידה סורקה. מנהלת יחידת חילוץ ערבה, קפטן נבחרת כדורסל ירוחם

נשים 40 יהודית קצובר ונדיה מטר

יהודית קצובר ונדיה מטר, נשים למען עתיד ישראל, נשים בירוק

נשים 41 נעמי אנסבכר

נעמי אנסבכר, ראש אגף ההדרכות, ארגון 'צהר'

דניאלה בלוך

דניאלה בלוך, מייסדת ומנהלת את להקת המחול 'נהרה'

נשים 42 הדסה פרומן

הדסה פרומן, רבנית, מרצה ופועלת למען השלום

נשים 43 דיינה גינזבורג

דיינה גינזבורג, מייסדת ומובילה מיזמים חברתיים.

יסכה אופנהיים

יסכה אופנהיים, מנהלת 'דתיות עסקיות מדברות' ואת המועדון העסקי לנשים 'אמונה' ירושלים

נשים 48 דבורה קורן

דבורה קורן, מייסדת 'גישה לחיים' תשקופת מעגן

נשים 49 דניאלה יקירה

דניאלה יקירה, יועצת נגישות ופעילה חברתית

נשים 50 איריס יפרח

איריס יפרח, פעילה למען אחדות ישראל

נשים 51 רחלי פרנקל

רחלי שפרכר פרנקל, יועצת הלכה, פעילה למען אחדות ישראל

נשים 52 בת גלים שער

בת גלים שער מחנכת ומורה להיסטוריה ואזרחות פעילה למען 'אחדות העם'

צרויה מידד לוזון

צרויה מידד לוזון, היועצת המשפטית של 'התנועה למען איכות השלטון בישראל'

1

במלחמה הזו כבר מזמן ניצחנו. ואיך הפכתי תוך שבת אחת מיפת נפש לפטריוטית.

רק כשעברתי בשלום את המחסום הראשון שהציבה המשטרה הצבאית בדרך לקיבוץ סעד התחלתי להיזכר איך מלחמה נראית ואיך מלחמה נשמעת. "לאן אתם?" שאלה שוטרת קשוחה שסירבה לתת לנו לעבור "זהו שטח צבאי סגור" היא חרצה מולנו, ורק כשאמרתי לה שאנחנו חייבים להגיע לקיבוץ כי עוד רגע שבת ואין לנו שום מקום אחר ללכת אליו היא נעתרה ואפשרה לנו לדהור בדרכנו אל ארץ הדרום.

שבועיים תמימים צפיתי במלחמה דרך מסכים. מסך הפייסבוק, מסך הטלוויזיה מלא בפרשנים, תמונות מעזה, תמונות של חיילים גיבורים, והרבה מסרים בוואטספ של אזרחים מתגייסים למען כולם. זה קצת מוזר לראות את הכול מרחוק. אפילו שהתגוררתי בעבר באזור עוטף עזה, אפילו שהייתי כתבת חדשות בזמן מלחמת עופרת יצוקה, אפילו שחוויתי למעלה מאלפיים אזעקות. כשאתה רחוק פיזית, גם המרחק בלב גדל. עד שלא יכולתי לסבול את הריחוק והחלטתי להגיע.

10560555_10152317963619952_7412473570886748607_o

צילום שי שמואלי

את פנינו קיבלה תערובת של שקט עמוק השמור לאנשים שמתרחקים מן העיר לצד רעש בלתי נסבל של פיצוצים עזים מכיוון עזה ולחילופין מן הלוע הרועם של טנקים ישראלים  פחות משעה של נסיעה מפרידה בין תל אביב לבין עוטף עזה, אבל נראה שמדובר בארץ אחרת לחלוטין. זה נכון שמידי פעם היו אזעקות עולות ויורדות, זה נכון שמידי פעם נאלצנו לתפוס מחסה במדרגות הבניין. אבל שום דבר לא הכין אותי לקולות המלחמה העזים.

מעט אזרחים מסתובבים בחוץ, חיילים גיבורים יש בכל מקום. בבריכה, בכיתות בית הספר, בסניף תנועת הנוער, בחדרי הבוגרים של הקיבוץ. הקיבוץ הפך באחת למחנה צבאי גדול מלא ברוח גבורה .לא שהיה לי מושג איפה נישן ואיך נסתדר, אבל השמועה אמרה שקיבוצניקים זה עם שפותח את הדלת בעתות צרה, ואנשי סעד ידועים כבעלי לב חם וכבר אירחו בעבר את תושבי וחיילי גוש קטיף.

והנה בשער הישוב, כמו אברהם אבינו בפתח האוהל, ניצב כחום היום מוישלה גינזבורג  ומבחין בנו. והנה הוא אץ רץ לסייע לאורחים שהגיעו מרחוק וכבר מסדר מקום לינה, וכבר אומר לאשתו "מהרי לושי ועשי עוגות" ושואל אם אנחנו רוצים משהו לשתות, ושלא נשכח לבוא לארוחת השבת. וזהו, השמש אט אט שוקעת, ברקע עזה המופגזת ואור הלר המדווח דיווח אחרון לפני שבת מהשטח.

פחות שלושה קליומטרים בלבד מפרידים בין הקרבות בעזה, לבין קיבוץ כפר עזה וסעד ניר עם ועוד. תחת המבנה הממוגן שרים לכה דודי זה לצד זה חיילים בסדיר, במילואים, והקיבוצניקים שעדיין אחרי שבעים שנה ממשיכים להיות החלוצים האמיתיים של מדינת ישראל. ופתאום כל מילה מקבלת משמעות 'התנערי מעפר קומי' והאוויר מלא באווירת חג של אנשים שאוהבים את עמם ואת אדמתם.

 

קיבוץ סעד איור הנזי ברנהרד

 

לפני השבת עוד הספקתי לכתוב בפייסבוק שלי כמה שמלחמה זה רע ולהדביק תמונות של ילדים פצועים מעזה, ופתאום אני מבינה שהמלחמה יכולה להיות גם משהו טוב של עקירת הרוע מהשורש. שאמנם יש לה מחיר ומחיר כבד אך היא גם מבררת ומבדילה בין כוחות האור לכוחות החושך . כי זו אינה מלחמה פיזית אלא מלחמה רוחנית. ורק עכשיו כשהשכלנו להבין שהמלחמה האמתית היא לא בין טכנולוגיה צבאית למול אמצעי לחימה של כוחות גרילה. אלא זוהי מלחמה על ערכים וזכות הקיום. הבנתי פתאום שניצחנו.

כי החקלאי שממשיך לטעת את הגזר בקיבוץ סעד, והרפתן שממשיך תחת האש לחלוב את הפרה, והאלפים שמסתערים על המחסום בכניסה כי הם רוצים לחלק אוכל לחיילים והמיליון שנושאים כל העת תפילה. הם המנצחים האמתיים. במלחמה הזו כבר מזמן ניצחנו, ניצחון רוח העם.

הכותבת  התגוררה במשך עשר שנים באזור עוטף עזה, ושימשה במשך שנתיים כתבת ערוץ אחד באזור שדרות.

4

מחפש עבודה? אולי כבר מצאת.

קריאת מצוקה נרשמה על קיר הפייסבוק שלי, חברה טובה מחפשת עבודה. היא מוכשרת, חכמה עם נסיון רב בשיווק מחפשת עבודה כבר שנה. הקריאה שלה מתחברת לבקשות רבות של חברים בשנה האחרונה הנוגעות לחיפוש עבודה. מתחברת לגל של עשרות אלפים אנשים מחוסרי עבודה בישראל כפי שהעובדות מתפוצצות לנו בפנים בישראל 2013 בתכנית 'המערכת' עם מיקי חיימוביץ' שמספרת לי שאחד מכל ארבעה אנשים בישראל מחפש עבודה. ריבונו של עולם!

בכיתי תוך כדי שידור התכנית, כאב לי על האנשים, על הפרנסה, על המשפחות על הילדים. אך יותר מכל כאבה לי העובדה שאנשים בלי עבודה מאבדים לפעמים את כל ההגדרה האישית שלהם. כששואלים אותם מה אתם עושים? האם אומרים כלום. כי הם לא זוכרים מה הם עוד חוץ מעבודה. רציתי לרוץ לרחובות ולהציע עבודה לכולם אבל יותר מזה רציתי לצעוק להם: אתה זה לא העבודה שלך  !

תכנית המערכת

בכל פגישה אם אדם ישראלי נשאלות תמיד שלוש שאלות מרכזיות: איפה אתה גר, מאיפה אתה במקור, מה אתה עושה. על השאלה הראשונה והשנייה די קל לענות. אבל על השאלה מה אתה עושה בחיים, קשה יותר לענות. מה אומר? האם אציין את המקצוע אותו למדתי באוניברסיטה, האם אפרט את החלום המקצועי שלי, או שמא אגלה את האמת במה אני עוסק עכשיו. ומה צריך לענות אדם שאינו עובד כרגע במקום עבודה מסודר. האם זו אמת להגיד שהוא לא עושה כלום? הרי היום שלו מלא באלף ואחת אירועים קטנים ומרגשים גם אם הוא חתום בלשכה.

גם אם אתה לא מתפרנס כרגע מהמקצוע שלך, זה לא אומר שאתה כלום. אנשים מבלבלים בין מקצוע לבין פרנסה.  האם מורה שלא עובדת כבר שנתיים מפסיקה להיות מורה? האם אדם שעסק בעיתונות עשרים שנה למשל ויוצא לפנסיה, הוא כבר לא עיתונאי?

אמא שלי התקשרה אלי היום וסיפרה לי שהיועצת העסקית שלה טוענת שהאמנות שלה לא ריווחית, אי אפשר להתפרנס ממנה. "אז מה?!" שאגתי על אמא שלי בטלפון. "השאלה היא לא האם את מרוויחה מהעסק שלך או לא. השאלה היא רק אחת במה את רוצה להתעסק. וחוץ מזה יצאת לפנסיה אז תרגישי בנוח להקדיש כל יום ארבע שעות למקצוע האמיתי שלך: אמנות".

המקצוע שלך הוא לאו דווקא הפרנסה שלך

המקצוע שלך הוא לאו דווקא הפרנסה שלך

אבא שלי לעומתה, לא מרגיש צורך להתנצל. הוא כותב בכל יום שניים שלושה שירים וטורח להקריא אותם לכל מי שחפץ בכך. כששואלים אותו מה הוא עושה בחיים הוא עונה משורר. אבא כבר הגיע לשיר מספר 4978 והיד עוד נטויה לרשום את כל אשר על ליבו. הוא לוקח מאד ברצינות את המקצוע שלו אפילו שהוא לא ראה ממנו שקל. אז מה את עושה בחיים? תמיד שואלים ואני עונה עיתונאית. אפילו שאני כבר לא עובדת באף גוף תקשורת כבר קרוב לשנה ואפילו שעכשיו אני בכלל פרסומאית. למה לא להגיד עיתונאית, האם מקצוע נחשב רק כאשר אתה מקבל עליו משכורת חודשית? האם אדם שעסק בעיתונות עשרים שנה למשל ויוצא לפנסיה, הוא כבר לא עיתונאי? האם עיתונאי זו מהות או שמא זו פרנסה שמישהו חייב לשלם לך עליה.

"הפרנסה שלך זה לאו דווקא המקצוע שלך" אמרתי לאחד מהקוראים שלי שכאב לו שהוא לא עובד כבר שלוש שנים, גם הוא כמו אבא שלי מעדיף לכתוב שירים. אבל הוא מרגיש כל כך אשם. כי הסביבה שופטת אותו על כך. מישהו החליט פעם שאם אדם לא מקבל משכורת אז זה נקרא שהוא לא עובד, ואם הוא לא עובד אז הוא בטלן. כמה שאני לא מסכימה עם הקביעה הזו.

רוב המובטלים הם ממעמד הביניים

רוב המובטלים הם ממעמד הביניים

אנשים שמחפשים עבודה עוברים גיהינום חברתי. כי בכל מפגש שלהם אם אנשים נשאלת תמיד השאלה השלישית: מה אתה עושה. כמה שזה קשה להגיד לאנשים שאתה לא קם בבוקר והולך לאיזה משרד מפוקפק אלא מכין לעצמך קפה וכותב את שירת חייך, ושזה אפילו ממלא אותך מאד וגורם לך אושר. גבר שלא הולך לעבודה הוא גבר שאשתו עצובה. האם זו האמת? ואולי עד שהוא ימצא פרנסה הוא יוכל לעסוק במה שהוא אוהב באמת, במהות שלו: לעבוד בגינה, לשמוע יצירות ולקטלג אותן, ללכת להתנדב, להקשיב לאשתו, לקבל את הילדים מהגן.

אז הגיע הזמן שנעשה סדר, אתה זה לא הפרנסה שלך, יש פרנסה ויש מקצוע. יש פעולות שעושים על מנת להתפרנס מהן ויש פעולות שעושים כדי לבטא את האני הפנימי שלך. והטובים ביותר גם יודעים לשלב בין השניים .

בפעם הבאה ששואלים אתכם מה אתם עושים בחיים, נסו לדבר על מה שאתם אוהבים באמת. בלי להתנצל ובלי לגמגם, בלי לחשוב האם אני צריך לספר על הפרנסה שלי, על שעות העבודה שלי. אתם זה מי שאתם גם אם לא משלמים לכם על זה. ואם בכל זאת יש לכם עבודה להציע למישהו, זו כרגע המצווה הכי גדולה בעולם, הכי מרגשת והכי מצילת נפש אחת מישראל.

2

הכוכב הבא זה אתה

המסך הישראלי מעולם לא היה מתקתק יותר עד כדי סכרת, מעודף תוכניות ריאלטי העוסקות בשירה ובגילוי הזמר הבא של ישראל. יחד עם זאת מצאתי לנכון שבהחלט יש מה ללמוד מהן.

אפתח ואומר שמן המפורסמות הוא שאני נוהגת לצפות בתכניות הפריים טיים מרקדות על המסך של האייפון שלי בזמן שטיפת הכלים גיהוץ ושאר מלאכות שאני מנסה לשכוח מהן.

ומה אני רואה בזמן שטיפת הכלים? שבסתיו הזה ישנן שתי תכניות ריאליטי שמנסות בכל כוחן לגלות את הכוכב הבא, מה שגורם לכך שארבעה לילות בשבוע אזרחי ישראל נאלצים לצפות באודישנים מביכים עד מפעימים של זמרים מתחילים שמבקשים לפלס את דרכם אל אור הזרקורים.

גם דתיים וגם שרים, ואו !

גם דתיים וגם שרים, ואו !

אבל כאן מסתיימת הציניות שלי, שכן אני נושאת עמי סוד קטן שרק מי שיושב לידי בזמן התפילה של קבלת שבת נאלץ לשמוע: גם אני מהאנשים שחולמים שיום אחד הם יעלו על במה מוארת לעיני כל ישראל, יפצחו את פיהם בשירה וזימרה ומישהו יגיד "מקסים, איך זה שלא עלינו עלייך עד עכשיו, את עוברת לשלב הבא"!

למעשה זהו היעוד המקורי שלי עליו חלמתי מאז ומתמיד. להופיע כילדה בסרט שובר קופות, ולשיר. את החלק הראשון של החלום כבר לא אזכה להגשים כי אני כבר לא ילדה. את החלק השני נראה לי שגם לא אגשים בפורמט טלוויזיוני. אבל זו הסיבה שאני בכל זאת הפכתי לצופה אדוקה בתכנית : הכוכב הבא .

ובכן יש מה ללמוד מתכנית המציאות כפי שמכנים כאן את תכניות הריאלטי. תופעה מוזרה מתרחשת מידי ערב על הבמה. זמרים ששרים באופן מקצועי ורהוט עם עמידה בוטחת תמיד אבל תמיד נכשלים. לעומתם זמרים מהססים, נבוכים, חוששים, עם סיפור חיים קורע לב תמיד זוכים לעבור לשלב הבא.

עד כה התכנית הצליחה לסנן את כל הכשרונות הכי גדולים שיכולנו למצוא כאן. ומנגד פאר ולרומם את כל הסיפורים האנושיים למיניהם. כאשר זמר שר באופן מושלם כמעט תמיד יאמרו לו השופטים "אין בך משהו אישי משל עצמך אתה נשמע כמו כל זמר אחר" וכשזמר יזייף אבל יזיל דמעה יאמרו לו השופטים "אנחנו מאמינים בך עברת לשלב הבא"

הדבר הזה מוכיח לי שוב ושוב שאנשים לא מחפשים שנהיה מושלמים או שנהיה ממש טובים במה שאנחנו עושים. אנשים לא מוכנים להתחבר אלייך אם אתה לא מסכים להראות את החולשות שלך, את הפגמים שלך, את ההיסוסים שלך, החרדות, והכשלנות. ככה זה אנשים מחבבים אותנו כשהם יכולים להזדהות אתנו.

לפעמים אנחנו ממש קורסים מרוב מאמץ לצאת מושלמים בכל החזיתות. אנחנו מנסות להיות אמהות מושלמות, בוסים מצויינים, מפקדים נערצים, עורכי דין מבריקים. אבל אף אחד בעצם אף פעם לא מבקש את זה מאתנו. זה רק מרחיק אנשים. אנשים רוצים שנשתף אותם באמת שלנו, כדי שהם יוכלו להרגיש קרובים.

ככל שאת יותר נבוך ומתרגש הציון שלך עולה

ככל שאת יותר נבוך ומתרגש הציון שלך עולה

הרבה הורים למשל מנסים לא להראות לילד שהם כועסים עליו או שהם נפגעו ממנו. זה כל כך מגוחך כי הילד הרי מרגיש שנעלבת אבל כשאתה לא מודה בכך אתה יוצר בינכם מחיצה שאומרת לו שצריך לשים מסכות על הפנים. הורה שלא מתפרץ על הילד אבל אומר לו: זה פגע בי מה שעשית. ירגיש הרבה יותר קרוב אל הילד.

כך גם בזוגיות לא חבל לנסות כל הזמן להראות שאת חזקה ואת מצליחה להסתדר כשבעצם כל מה שבן זוגך רוצה זה שתניחי ראש על כתפו ותאמרי לו : אני צריכה אותך, אני ממש לא מצליחה להסתדר בלעדייך.

אני מאחלת לנו שנדע להיות חזקים מתוך שנדע איך להיות גם חלשים. שנזכור תמיד שאף אחד לא צריך שנהיה מושלמים, אלא רק אנושיים. ותודה לתכניות הריאליטי שמצליחות בכל זאת ללמד אותי משהו על החיים.

שבת פרשת תולדות, שבת שלום

שבת פרשת תולדות, שבת שלום